Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 85a

וַהֲרֵי טוּמְאָה, דְּלָאו שֶׁאֵין שָׁוֶה בַּכֹּל, וְטַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''בְּנֵי אַהֲרֹן'' וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא נָשִׁים חַיָּיבוֹת, מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב?

Traduction

The Gemara asks: But there is the prohibition for priests to contract ritual impurity from a corpse, which is a prohibition that is not equally applicable to all, as only priests are bound by this prohibition, and the reason that this command applies only to male priests is that the Merciful One writes: ''Speak to the priests the sons of Aaron, and say to them: None shall defile himself'' (Leviticus 21:1), from which it is inferred: The sons of Aaron and not the daughters of Aaron. Therefore, were it not for this specific derivation, I would say that women from priestly families are also obligated to avoid becoming ritually impure. What is the reason for this? Is it not due to the principle that Rav Yehuda said that Rav said, that women are equated to men with regard to all punishments in the Torah, including those that are not equally applicable to all?

Rachi non traduit

והרי לאו דטומאה. דאין שוה בכל דאין ישראל מוזהרין שלא ליגע דכתיב (ויקרא כא) אמור אל הכהנים כהנים מוזהרין ולא ישראל:

לאו משום דרב יהודה. אלמא אפי' לאו שאין שוה בכל נפקא לן מהתם דנשים חייבות:

לָא, דְּגָמְרִינַן מִ''לֹּא יִקָּחוּ''.

Traduction

The Gemara rejects this proof: No, that initial assumption, that the daughters of priests might be obligated to avoid ritual impurity, is not due to the halakha that Rav Yehuda said that Rav said, but rather it is something that we learn through tradition from the words ''they may not take.'' This phrase teaches that women are included in the marital prohibitions of the priesthood, and we might therefore have thought that they are included in all halakhot pertaining to priests.

Rachi non traduit

לא דגמרי מלא יקחו. כלומר מאיש או אשה לא נפקא לן אלא לאו השוה בכל והא דאיצטריך למעוטי ולא בנות אהרן משום דאי לא מעטי' הוה גמרינן מלא יקחו דמחייב לנשים אלאו שאין שוה בכל:

אִיכָּא דְּאָמְרִי: קִיחָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִיגְמַר מִטּוּמְאָה — קָמַשְׁמַע לַן.

Traduction

There are those who say a different version of this answer: With regard to that verse about taking, it was necessary for him to mention this explicitly, for it might enter your mind to say: We should learn this halakha from the prohibition of impurity and conclude that just as only male descendants of Aaron are prohibited from contracting ritual impurity, the restrictions of marriage also apply only to men. The verse therefore teaches us, with the words ''they may not take,'' that this is not the case.

Rachi non traduit

איכא דאמרי קיחה איצטריך ליה. למיכתב דבלאו שאין שוה בכל נשים מוזהרות ואף ע''ג דמדרב יהודה משתמעא סד''א ליגמר מטומאה דלאו שאין שוה בכל הוא ונשים פטורות:

רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אִיקְּלַעוּ לְהִינְצְבוּ, לְאַתְרֵיהּ דְּרַב אִידִי בַּר אָבִין. בְּעוֹ מִינַּיְיהוּ: הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִין, אוֹ לָא?

Traduction

The Gemara relates: Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, arrived at the town of Hintzevu, to the place of Rav Idi bar Avin. The townspeople asked them: Is it prohibited for daughters of priests who are fit to marry priests to marry men disqualified from the priesthood or not?

אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא, תְּנֵיתוּהָ: עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל: כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים, חֲלָלִים, גֵּרִים, וַחֲרוּרִים, וּמַמְזֵרִים, נְתִינִים, שְׁתוּקֵי, וַאֲסוּפֵי. כֹּהֲנִים לְוִיִּם יִשְׂרְאֵלִים — מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. לְוִיִּם, יִשְׂרְאֵלִים, חֲלָלִים, גֵּרִים, חֲרוּרִים — מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. גֵּירֵי, חֲרוֹרֵי, וּמַמְזֵרֵי, נְתִינֵי, שְׁתוּקֵי, וַאֲסוּפֵי — מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה. וְאִילּוּ כֹּהֶנֶת לְחָלָל — לָא קָתָנֵי.

Traduction

Rav Pappa said to them: You learned it in a mishna (Kiddushin 69a): People of ten types of lineages ascended from Babylonia: Priests, Levites, and Israelites, ḥalalim, converts, and freed slaves, and mamzerim, Gibeonites, children of unknown paternity [shetukim], and foundlings. With regard to Priests, Levites, and Israelites, they are permitted to marry into one another’s families; Levites, Israelites, ḥalalim, converts, and freed slaves are permitted to marry into one another’s families; converts, freed slaves, and mamzerim, Gibeonites, shetukim, and foundlings are permitted to marry into one another’s families; whereas the tanna does not teach that priestesses, i.e., daughters of priests, are permitted to marry a ḥalal. This must mean they are forbidden to them.

Rachi non traduit

ה''ג כהנים לוים וישראלים מותרין לבא זה בזה לוים וישראלים חללי גירי חרורי מותרין לבא זה בזה. אבל כהני בחללי וחללי בכהנות לא:

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כֹּל הֵיכָא דְּהָנֵי נָסְבִי מֵהָנֵי וְהָנֵי נָסְבִי מֵהָנֵי — קָתָנֵי. כֹּהֵן, כֵּיוָן דְּאִילּוּ בָּעֵי לְמִינְסַב חֲלָלָה אֲסִירָא לֵיהּ — לָא קָתָנֵי. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב אִידִי בַּר אָבִין. אֲמַר לְהוּ: דַּרְדְּקֵי, הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לִינָּשֵׂא לִפְסוּלִים.

Traduction

Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said to him: There is no proof from here, for he teaches the halakha anywhere that these men may marry those women, and there is also a parallel case where these women may marry those men. With regard to the case of a priest, however, since if he wants to marry a ḥalala this is prohibited to him, the tanna does not teach this halakha. Consequently, there is no proof from this mishna that daughters of priests who are fit to marry priests are warned against marrying men disqualified from the priesthood. They came before Rav Idi bar Avin and told him about the question and their debate about the matter. He said to them: Children, this is what Rav Yehuda said that Rav said: Daughters of priests who are fit to marry priests are not warned against marrying men disqualified from the priesthood.

Rachi non traduit

אמר ליה רב הונא. לעולם חללי בכהנות שפיר דמי והא דלא תננהו משום דכהני בחללי אסירי לא פסיקא ליה דכל היכא דהני נסבי מהני והני מהני קתני וכו':

שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְכוּ'. בְּעוֹ מִינֵּיהּ בְּנֵי בֵירֵי מֵרַב שֵׁשֶׁת: שְׁנִיָּה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִיָּה לַיָּבָם, יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מִיָּבָם אוֹ לָא? כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן — לֵית לַהּ,

Traduction

§ We learned in the mishna that secondary forbidden relatives, whose status is established by rabbinic law, are sometimes forbidden to the husband and sometimes to the yavam. The residents of the town of Biri inquired of Rav Sheshet: Is a woman who is a secondary forbidden relative of the husband but not a secondary forbidden relative of the yavam entitled to a marriage contract from the yavam or not? The Gemara clarifies the sides of the dilemma: Perhaps, since the Master said that in a levirate marriage, the payment of her marriage contract is due from the property of her first husband, and this woman, who was a secondary relative of her first husband, does not receive a marriage contract from him, she consequently does not have the right to one from the yavam either.

Rachi non traduit

בני בירי. מקום:

כיון דאמר מר. (לעיל יבמות דף לח.):

כתובתה. של יבמה על נכסי בעלה הראשון לית לה מיבם ואע''ג דהא מראשון לית לה:

אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּאִילּוּ לֵית לַהּ מֵרִאשׁוֹן, תַּקִּינוּ לַהּ רַבָּנַן מִשֵּׁנִי — אִית לַהּ?

Traduction

Or perhaps, since there is a principle in levirate marriage that if she does not have a marriage contract from the first husband, e.g., he died without leaving behind any property, the Sages instituted a marriage contract for her from the second one, we should say that she has a marriage contract from the yavam?

Rachi non traduit

או דלמא כיון דאי לית לה. ליבמה דעלמא מראשון כגון דלית ליה נכסים תקינו לה רבנן משני והא נמי לית לה מראשון הילכך אית לה מיבם:

אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת, תְּנֵיתוּהָ: כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן. וְאִם הָיְתָה שְׁנִיָּה לַבַּעַל — אֲפִילּוּ מִיָּבָם אֵין לָהּ.

Traduction

Rav Sheshet said to them: You learned it in a baraita: Payment of her marriage contract is due from the property of her first husband, and if she was a secondary forbidden relative of the husband, she does not have one even from the yavam. This baraita clearly answers the question.

Rachi non traduit

כתובתה על נכסי בעלה הראשון. אכל יבמות קאי וקתני אם היתה שניה לבעל אפי' מיבם אין לה ש''מ:

מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּאִית לַהּ מִיָּבָם? חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן, וְאִי לֵית לַהּ מֵרִאשׁוֹן — תַּקִּינוּ לַהּ מִשֵּׁנִי. וְאִם הָיְתָה שְׁנִיָּה לַבַּעַל — אֲפִילּוּ מִיָּבָם אֵין לָהּ.

Traduction

The Gemara asks: Can it be concluded by inference from the baraita that there is a case of a woman in a levirate marriage who does have a marriage contract from the yavam? The Gemara answers: The baraita is incomplete and this is what it is teaching: Payment of her marriage contract is due from the property of her first husband, and if she does not have anything from the first husband because he died without property, they instituted a marriage contract for her from the second one. And if she was a secondary forbidden relative of the husband, she does not have one even from the yavam.

Rachi non traduit

מכלל דאיכא דאית לה מיבם. בתמיה. כלומר בעיין איפשיטא מיהא לישנא דברייתא קשיא דקתני אפילו מיבם אין לה ומשמע מדקתני אפי' מכלל דאיכא יבמה אחריתי דאית לה כתובה מיבם והא קתני רישא כתובתה על נכסי בעלה הראשון:

תקינו לה משני. כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַבִּי יוֹחָנָן: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, יֵשׁ לָהֶן מְזוֹנוֹת אוֹ אֵין לָהֶן מְזוֹנוֹת? הֵיכִי דָמֵי: אִילֵּימָא דְּיָתְבָה תּוּתֵיהּ, בַּ''עֲמוֹד וְהוֹצֵא'' קָאֵי, מְזוֹנוֹת אִית לַהּ? לָא צְרִיכָא, שֶׁהָלַךְ הוּא לִמְדִינַת הַיָּם, וְלָוְתָה וְאָכְלָה. מַאי?

Traduction

Rabbi Elazar inquired of Rabbi Yoḥanan: Do women in cases like a widow married to a High Priest and a divorcée or a ḥalutza married to a common priest have rights to payment for their sustenance from their husbands, or do they not have a right to sustenance? The Gemara asks: What are the circumstances of the case under discussion? If we say that she is dwelling under his roof, he stands in a position where he is obligated to arise and divorce her. In such a situation, does she have a right to sustenance? It is obvious that she does not. The Gemara clarifies: No, it is necessary to ask this question with regard to a case where he went overseas and therefore is not present to divorce her, and in the meantime she borrowed money for her sustenance and ate. What is the halakha in that case?

Tossefoth non traduit

ולותה ואכלה מאי. אי לותה ואכלה קודם שפסקו לה ב''ד לא היה הבעל חייב לשלם אפי' לותה בב''ד כדפירש ר''ת בסוף כתובות (דף קז. ושם) גבי קדמו ב''ד ופסקו מה שפסקו פסקו והכא מיבעיא ליה אם יש לב''ד לפסוק לה מזונות כשהלך בעלה למדינת הים ותלוה ותאכל כשאר נשים או לא:

מְזוֹנֵי תְּנַאי כְּתוּבָה נִינְהוּ, מִדְּאִית לַהּ כְּתוּבָה אִית לַהּ מְזוֹנֵי, אוֹ דִלְמָא: כְּתוּבָּה דִּלְמִשְׁקַל וּמִיפַּק — אִית לַהּ, מְזוֹנֵי, דִּלְמָא תִּיעַכַּב גַּבֵּיהּ — לֵית לַהּ? אֲמַר לֵיהּ: לֵית לַהּ.

Traduction

Is it correct to say that sustenance is a stipulation in the marriage contract, and since she has a marriage contract she also has a right to sustenance, and therefore the husband must pay her debt? Or perhaps there is a difference between the cases: Concerning a marriage contract, which gives her motivation to take the money and leave him, she has rights to it, as the Sages wanted to motivate her to seek divorce and end the prohibited marriage. However, with regard to sustenance, we are worried that if he provides for her sustenance, perhaps she might tarry with him, as she would have no reason to rush the divorce, and consequently she does not have rights to it. He said to him: She does not have a right to sustenance.

Rachi non traduit

מזוני תנאי כתובה נינהו. שכך כתב לה בכתובה את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל ימי מיגר ארמלותיך:

וְהָתַנְיָא: יֵשׁ לָהּ! כִּי תַּנְיָא הָהִיא — לְאַחַר מִיתָה.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But isn’t it taught in a baraita that she does have a right to sustenance? The Gemara answers: When that baraita is taught, it is referring to sustenance she receives after his death. At that point, she is no longer in violation of a prohibition, while the obligation to sustain her remains intact.

Rachi non traduit

לאחר מיתה. אם מת ולא גירשה יש לה מזונות כל ימי אלמנותה כשאר אלמנה דמזוני תנאי כתובה והכא ליכא למיגזר דלמא תתעכב גביה:

אִית דְּאָמַר: אֲמַר לֵיהּ, תַּנְיָא: יֵשׁ לָהּ. הָא בַּ''עֲמוֹד וְהוֹצֵא'' קָאֵי? וְאֶלָּא, הָתַנְיָא יֵשׁ לָהּ! כִּי תַּנְיָא הָהִיא, לְאַחַר מִיתָה.

Traduction

Some say a different version of the discussion, which is that he said to him: It is taught in a baraita that she has a right to sustenance. He replied: He stands in a position where he is obligated to arise and divorce her. He should not be required to provide for her sustenance. He again asked: But isn’t it taught in a baraita that she has a right to sustenance? He responded: When that baraita is taught it is referring to the period after his death.

תָּנוּ רַבָּנַן: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט — יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה, פֵּירוֹת, מְזוֹנוֹת, בְּלָאוֹת, וְהִיא פְּסוּלָה, וּוְלָדָהּ פָּסוּל, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא. שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵין לָהּ כְּתוּבָּה, לֹא פֵּירוֹת, לֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְּלָאוֹת, וְהִיא כְּשֵׁירָה, וּוְלָדָהּ כָּשֵׁר, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא.

Traduction

The Sages taught: A widow married to a High Priest, or a divorcée or a ḥalutza married to a common priest has the right to receive payment for her marriage contract; and for the produce of her property that her husband used; and sustenance; and she gets back her worn clothes and other objects she brought to the marriage; and she is disqualified as a ḥalala from marrying a priest; and her offspring is disqualified from the priesthood as a ḥalal; and the court forces him to divorce her. A woman who is a secondary relative prohibited by rabbinic law has neither a marriage contract; nor payment for the produce of her property; nor sustenance; nor does she get back her worn clothes; and she is fit to marry a priest and her offspring is fit for the priesthood; and the court forces him to divorce her.

Rachi non traduit

ויש לה פירות. שאף על פי שאכל את הפירות כיון דשלא כדין אכלן שהרי לא היה לו בה נישואין מעולם. ואף על גב דאמרינן (כתובות עט:) גבי כשרה מה שאכל אכל ומה שהוציא הוציא הכא קנסינן ליה דמשלם אפי' מה שאכל מפני שהוא מרגילה לעבירה:

Tossefoth non traduit

אלמנה לכ''ג יש לה פירות. לאביי דאמר בפרק נערה שנתפתתה (כתובות נא:
ושם) אלמנה לכ''ג נשבית חייב לפדותה דקרינא ובכהנת אהדרנתיך למדינתיך הוי פירות כמשמעו דין פירות דהיינו פירקונה דהוי תחת פירות ובשניה דקתני אין לה פירות הוי נמי דין פירות דאם נשבית אינו חייב לפדותה אע''ג דהבעל אוכל פירות כי ההיא דהאשה רבה (לקמן יבמות פט.) דתנא נמי אין לה פירות ומזונות כו' ואמר עלה בירושלמי שאינה יכולה להוציא ממנו הפירות שאכל א''ר חנינא הא דתימא כשאכל עד שלא בא הראשון כו' ולרבא דאמר התם אלמנה לכ''ג דאינו חייב לפדותה נראה לר''י לפרש יש לה פירות דאם נשבית משלם הבעל הפירות שאכל לפדותה בהם אבל מה שפרקונה יתר על דמי פירות שאכל לא יהיב ובשניות אפילו דמי הפירות שאכל לא יהיב ומתוך פירוש הקונטרס משמע שאין לבעל פירות באלמנה כלל ואפילו לא נשבית חייב להחזיר פירות שאכל דפי' יש לה פירות שאף על פי שאכל פירות כיון דשלא כדין אכלן משלם ואליבא דרבא דכתובות פירש כן אך נראה לר''י כמו שפי' דלא משלם בעל אלא לצורך פרקונה כשנשבית וכן פירש הריב''ן:

בלאות. פי' בקונטרס במשנתינו גבי שניה דאין לה בלאות שאם יש לה עדיין בלאות ושחקים מבגדים שהכניסה לו אינה נוטלתן כשיוצאה דקנסא קנסו חכמים ואין נראה לר''י דבהדיא משמע בסוף אלמנה ניזונית (כתובות קא. ושם) דדוקא מה שבלה ואין בעין אין לה אבל מה שבעין שקלה והיכא דאיירי באותן שהן עדיין בעין רגיל לפרש בלאותיה קיימין כדאמר התם זינתה הפסידה בלאותיה קיימין וכן בסוף אף על פי (כתובות סג:) גבי מורדת אבל ק''ק כיון דקתני באלמנה שיש לה פירות היינו בלאות כיון דאיירי בבלאות שאין קיימין כדאמר התם (כתובות עט:

קא.) עיילא ליה גלימא פירא הוי ומכסי בה ואזיל עד דבלי:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה — מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָּסוּל וְהִיא פְּסוּלָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא פָּסוּל וְהִיא פְּסוּלָה —

Traduction

Rabbi Shimon ben Elazar said: For what reason did they say that a widow married to a High Priest has a marriage contract? Because he is disqualified from the priesthood by his marriage to her, as a priest who marries a woman forbidden to him is barred from the Temple service until he divorces her and agrees not to remarry her, and she is rendered a ḥalala and disqualified from the priesthood by intercourse with him, and any place where he is disqualified and she is disqualified,

Rachi non traduit

ה''ג וכ''ן מצאת''י בתשוב''ת הגאוני''ם מפני שהוא פסול והיא פסולה וכל מקום שהוא פסול והיא פסולה קנסו אותו רבנן כתובה. והכי פירוש' מפני שהוא פסול כדתנן בבכורו' (מה:) הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה והיא פסולה על ידו:

Tossefoth non traduit

וכל מקום שהוא פסול והיא פסולה. פי' בקונטרס שהוא פסול שנושא אותה בעבירה כדתנן בבכורות (דף מה:) ולא תרוייהו בעי אלא אם הוא פסול או היא פסולה קנסו אותו דלא מרגלא ליה כיון דמיפסל בהכי חד מינייהו כדאמר בסמוך ממזרת ונתינה איכא בינייהו ופריך ולר''א דאמר הרי זה עבד וממזר הא לא מרגלא ליה והתם בעל לא מיפסיל דהא בישראל לא שייך למימר שיפסל על ידה ואיהי נמי לא מיפסלא בהכי דהא מעיקרא מיפסלא וקיימא אלא משום זרע לחוד מנעה ולא מרגלא ליה שיראה להרגילו כיון שזרעו נפסל על ידה ומיהו קשה דקאמר בעולה לכ''ג איכא בינייהו כו' ואמאי מרגלא ליה והא הוא נפסל על ידה שנושא נשים בעבירה ויראה להרגילו ור''ת מפרש דהוא פסול דקאמר אולד קאי ובפסלות דידה לחוד אפילו במקום שהולד כשר לא מרגלא ליה כדאמרינן ולרבי מתיא בן חרש דקאמר אפילו הלך כו' עשאה זונה הא לא מרגלא ליה ויש ספרים דגרסי הוא כשר והיא פסולה וכן בתוספתא דמכילתין בפ''ב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source